150 שנה להתישבות הטמפלרים בארץ ישראל
ב-6.11.18 התקיים באודיטוריום מוזיאון הכט כנס חוקרים לציון מלאת 150 שנה להתיישבות הטמפלרים בארץ ישראל. אגודת הטמפלרים [ Tempelgesellschaft] נוסדה בגרמניה בשנת1861, וגיבשה עדה נוצרית משיחית, אשר נטלה על עצמה שליחות לברוא עם נוצרי חדש, 'עם האל', שיכשיר את הלבבות ואת ארץ האל, היא ארץ ישראל, לבואו מחדש של משיחם. מאוקטובר 1868 ועד אפריל 1948 פעלו כמה מאות משפחות טמפלריות בשבע מושבות בארץ, והיו לגורם משמעותי בתהליך המודרניזציה שלה בכל תחומי החיים. החותם אשר הותירו בנוף הארץ מוכר לכל העובר בחוצות ירושלים, יפו, תל אביב וחיפה, והוא משולב בנוף ההווה ומעניק לו נופך ייחודי. הכנס שארגנו הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה, הספרייה והמועצה לשימור אתרי מורשת, היה פתוח לציבור הרחב והציג את המחקרים העדכניים ביותר בתחומים שונים: היסטוריה של א''י, גיאוגרפיה היסטורית, אדריכלות, חקלאות וטכנולוגיה, ובמיוחד שימור המורשת הבנויה והמוחשית של הטמפלרים. לכנס הגיעו במיוחד כמה מצאצאי משפחות הטמפלרים שנולדו בארץ ופעילים כיום באגודה בגרמניה ובאוסטרליה.
עם סיום הכנס נפתחה בקומת הכניסה לספרייה תערוכה לציון האירוע. בתערוכה מוצגת מגילת אבן הפינה מבית הספר בשרונה שנחשפה תוך כדי עבודות השיפוצים בבית חולים ליולדות בקריה וכן חפצים, מסמכים ותמונות הקשורים להיסטוריה של אגודת הטמפלרים ולתרומתם לפיתוח החקלאות, התחבורה, הבנייה והתעשייה בארץ ישראל. התערוכה תהיה פתוחה מספר חודשים. לתמונות מהכנס ופתיחת התערוכה
למחרת הכנס ב-7.11.18 נערך יום סיור לשרונה במסגרתו ביקרו הטמפלרים באחד הבתים שגדלו בו - בית שהפך לימים למשרדו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון. לתמונות מיום הסיור
לכתבה ששודרה בחדשות "כאן 11" על הסיור
כנס זכויות יוצרים באקדמיה
Educational Copyright Conference - 19 December 2017, Buchmann Faculty of Law, Tel Aviv University
מוסדות חינוך עסקו מאז ומתמיד בענייני זכויות יוצרים - כיצרנים של חומר המוגן בזכויות יוצרים, בעלי החומר והמשתמשים בו.
שינוי דפוסי ההוראה - מאנלוגי לדיגיטלי, מלימוד בכיתה להוראה מרחוק, שינויים בתעשיית ההוצאה לאור האקדמית – התגברות בריכוז השוק העולמי ועלייה המחירים, יחד עם שיטות רישוי שונות, כמו גם שינויים בחוק בשנים האחרונות הביאו לתביעות של מו"לים גדולים בעולם נגד אוניברסיטאות בגין שימוש ביצירות מוגנות לצורכי הוראה. בארצות הברית, הוגשה תביעה כנגד אוניברסיטת ג'ורג'יה עקב השימוש שלה בעותקים אלקטרוניים; בהודו נתבעה אוניברסיטת ניו-דלהי בנושא המקראות לסטודנטים; גם בישראל, מו"ל מקומי תבע את האוניברסיטה העברית בגין הפצת מאמרים וקטעים מספרים במקראות, ובקנדה, ארגון של מו"לים תבע בנושא זה את אוניברסיטת יורק. שימוש הוגן / fair dealing/fair use נמצא בלב הדיונים המשפטיים. עם זאת, בעת ובעונה אחת, הליכים חוקיים אלו פוגשים תהליכי נגד כגון הדרישה של ארגונים שונים כי המחקר שאותו הם מממנים יפורסם גם בצורת הגישה הפתוחה, רשויות שיפוט שונות השוקלות רפורמות חקיקה, וכן ספריות פירטיות כמו SciHub. כנס זכויות יוצרים באקדמיה שהתקיים ב- 19.12.17 באוניברסיטת תל-אביב, דן בנושאים אלו ואתגרים נוספים ביניהם:
- תיקי זכויות יוצרים משפטיים בעולם
- רישיונות, גישה פתוחה
- התנגדות, פתרונות ותוצאות
ההתייחסות לנושא זכויות היוצרים, בתחום האקדמיה, שונה בין מדינה למדינה:
החוק הישראלי, חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מתייחס למושג 'שימוש הוגן' בצורה רחבה מאוד, שניתנת לפרשנויות רבות. הערפול בניסוח הביא עמו חשש מתביעות משפטיות ובעקבות כך, הגבלות על שימוש במחקר ובלימוד. בפרויקט מיוחד שנוסד באוניברסיטת חיפה, הוקם הפורום להשכלה נגישה אשר שם לו למטרה להגיע להסכמות ולנסח "עקרונות פעולה" שיבהירו את תחומי השימוש המותרים.
הדוברים בכנס העבירו ביקורת על כי החוק עצמו נותן זכויות מסויימות לבעל היצירה וזכויות מסויימות למשתמש. אך כאשר מוסיפים את החוזים, הרישיונות, קודי ההתנהגות, והגבלות טכנולוגיות כאלו ואחרות למעשה מחלקים מחדש את הזכויות האלו ולאו דווקא מכבדים את החוק. הפתרונות לעניין זה הם מגוונים ואפשר ללמוד רבות ממה שקורה בעולם היום.
שימוש הוגן מוגדר גם בחוק האמריקאי ועמו פרשנויות ועקרונות פעולה שונים שנוסחו במהלך השנים.
ברוב מדינות אירופה אין כלל התייחסות למושג שימוש הוגן, וההתייחסות היא לחוק בלבד . מדינות האיחוד האירופי חופשיות להחליט מה מידת אימוץ החוק. חלקן מחמירות יותר וחלקן פחות. בהרבה מדינות עניין זה מאפשר לאקדמיה טווח פעולה רחב הרבה יותר.
בהודו ובמדינות נוספות השיטה המקובלת היא חוק שאליו נוספים "יוצאי דופן". למשל העתקה לצורכי לימוד מעוגנת בחוק כ"יוצאת דופן" ולכן מותרת לחלוטין, ללא אחוזים וכמויות.
רוח חדשה ומרגשת נשבה בכנס – לא עוד פעילות מתוך חשש מתביעות ענק אלא פתיחות גדולה יותר לקראת האקדמיה ולקראת הנגשה חופשית יותר של המידע והידע אל מי שצריך אותו.
הדוברים בכנס:
• פרופ' מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א – הציג את נושא הפרטיות באוניברסיטאות.
• עו"ד תרזה נוברה, האיחוד האירופי – חוק זכויות יוצרים באירופה – ללא שימוש הוגן או עקרונות פעולה, רק החוק עצמו קובע! לא ניתן לנסח עקרונות פעולה ללא השתתפות המו"לים הגדולים.
• ד"ר בודו בלזס מאוניברסיטת אמסטרדם – הדגיש והבליט את הרעיון כי החוק מדבר על מה שמותר, לא על מה שאסור!
• ד"ר יפית לב-ארץ, אוניברסיטת ניו-יורק – הציעה: ניסיון לרישיון – אם נעשה ניסיון סביר להשגת רשות, אז תהיה פטור ע"פ חוק מהפרת זכויות יוצרים.
• פרופ' אורית פישמן אפורי, המכללה לניהול – הפורום להשכלה נגישה: best practices
• פרופ' באשיר שאמנאד, מאוניברסיטת נירמה סיפר על תביעה שהוגשה נגד אוניברסיטת ניו-דלהי והתוצאות המפתיעות מתביעה זו:
במשך שנים אוניברסיטת ניו- דלהי השתמשה בשירותיה של חנות צילום קטנה על מנת שתדפיס עבורה חוברות לימוד בהם היו קיימים חלקים מיצירות עם זכויות יוצרים. לפני מספר שנים החליטה ההוצאה לאור של אוניברסיטת אוקספורד לתבוע את אוניברסיטת ניו-דלהי על הפרת זכויות יוצרים – שכן בחוברת היו ציטוטים מיצירות ששהוצאת אוקספורד הייתה הבעלים שלהן. תוצאת המשפט הייתה מפתיעה ומהפכנית: השופט ביטל את התביעה לחלוטין! הסיבה לביטול: הזכות לידע, ללימודים, למחקר גדולה מהזכות לקניין של המו"לים הגדולים. איך אוניברסיטת ניו- דלהי עשתה זאת – בעזרת מחאה חברתית: הם הגיעו כל כך רחוק ב"באז" התקשורתי-חברתי שהם יצרו סביב התביעה הזו, שבסופו של דבר אפילו סטודנטים מאוניברסיטת אוקספורד הפגינו נגד אוניברסיטת אוקספורד. אקטיביזם חברתי במיטבו!.
• בריאנה סקופילד, Author's Alliance – הציגה את הארגון ואת פעילותו החשובה - סיוע לכותבים/סופרים להכיר את עולם זכויות היוצרים ומנחה אותם איך להפיץ את הספרים שכתבו "בלי להיכנס לצרות" עם המו"לים. שופילד הזכירה אפשרויות שונות לפרש את ה"שימוש ההוגן" וכולן בעייתיות: למשל "חוק ה-10" – מותרת העתקת פרק אחד אם יש בספר עד 10 פרקים ומותרים 10% אם יש יותר מ-10 פרקים. היא גם סקרה את המשפט המרתק של המו"לים נגד אויברסיטת ג'ורג'יה שעדיין מתנהל, כבר למעלה מ-10 שנים. עוד אזכור שלה: כאשר חוקרים נשאלים על מידת השימוש שיתירו לעשות בפרסומיהם - 90% מהכותבים מרשים שימוש ביצירה שלהם וחלק גדול מהם מעודד זאת.
• פרופ' אריאל כץ, אוניברסיטת טורונטו - סיפר כיצד ניצחה האונ' העברית את המו"ל שוקן בתביעת זכויות יוצרים. כמו כן הזכיר כי: Fair dealing is a STANDARD not a RULE!
• ד"ר דלית קן-דרור, מאוניברסיטת חיפה – סקרה את המודלים השונים לפירסום ב OA, מגבלות ויתרונות. ( לעיונכם מצגת הרצאה של ד"ר קן-דרור לצוות הספרייה: עתיד עולם הפרסום האקדמי: האם המידע הנגיש ישנה את פני המחקר?)
• ד"ר סיגל להב-שר, מהקונסורציום מלמ"ד –דיווחה שהגישה החדשה של מלמ"ד היא לבדוק לעומק כל חוזה חדש עם המו"לים ואילו אפשרויות חלופיות קיימות בגישה פתוחה. בנוסף, מציעה לקדם מאגרים מוסדיים ותחומיים.
סיכום הכנס: מירה בן ארי, אוניברסיטת תל אביב וד"ר לין פורת, אוניברסיטת חיפה.
Library Metrix - נתונים ממערכות הספרייה - כמשקפות התנהגות מידע
ההרצאה של ריקי גרינברג: Library Metrix, מבוססת על מחקר במסגרת עבודת דוקטורט בהנחייתה של פרופסור יהודית בר אילן. במחקר נבדקו עקבות דיגיטליים של משתמשי הספרייה במערכות השונות והוצלב מידע מאתר הספרייה, ממערכת הLink resolver ומנתוני המוציאים לאור. ההרצאה ניתנה במסגרת יום העיון "מאחורי הקלעים של המידען העתידי".
המחקר בדק מהיכן מגיעים משתמשי הספרייה לטקסטים המלאים, מהו השימוש שהם עושים בכלי הגילוי של הספרייה ומהו השימוש שנעשה בממשק של Google Scholar כאלטרנטיבה פשוטה ופופולארית יותר.
המחקר הוגש לפרסום כמאמר בכתב העת College and research libraries. ואף הוגש לועדת פרס פינקלר למידע וזכה בציון לשבח.
לחצו לצפייה במצגת
Linked Data – חיבור ולא רק של נתונים
מושב הספרייה בכנס Info 2015 הוקדש לנושא ה- Linked Data את המושב ארגנה אורה זהבי ראש ענף מדיה.
האינטרנט מאפשר לנו לקשר מסמכים נלווים ולקשר נתונים קשורים. שילוב הנתונים מתייחס לקבוצה של שיטות עבודה המומלצות להוצאה לאור ולחיבור נתונים מובנים באינטרנט. כיום ניתן כבר לראות כיצד מיושמות שיטות אלה ומה אופן ההתייחסות לקישוריות במישורי התוכן והמידע. במושב הוצגו פרויקטים ונערכה היכרות עם חיבורי הנתונים והשפעתם על המשתמש ועל עבודת הספרן והמחקר כאחד.
לעיונכם: גליון מאי-יוני, 2015 של D-Lib Magazine העוסק בנושאים שהוזכרו ביום העיון.
הפניות לתכני ההרצאות, אתרים ותכנית יום העיון. ההפניות משולבות בגרף המייצג Linked Data בהתאם לבניית המושב .
המצגת של אורה זהבי במושב: "ספריות, אוספים וקישורים"
תמונות מהמושב:
שרון שפירא-גלאובך מרצה במושב:
שלמה סנדרס, מחברת אקס-ליבריס מרצה במושב:
מפגש עם הסופרת הגרמניה ג'ניפר טגה
לאלבום תמונות מהמפגש
ג'ניפר טגה, אישה מרשימה מאד עם סיפור חיים מרתק, הייתה אורחת הספרייה, המכון לחקר השואה על שם שטרוכליץ והמרכז ללימודי גרמניה ואירופה במפגש מיוחד שאורגן לכבודה.
ג'ניפר שגילתה לפני מספר שנים שהיא נכדתו של אחד הפושעים המתועבים ביותר בתקופת השואה, אמון גת, שיתפה באופן כנה ופתוח על תחושותיה, פחדיה, רצונותיה ותסכוליה מסיפור החיים המרתק שזימן לה הגורל.
בראשית ביקורה בספרייה נפגשה ג'ניפר עם הנהלת הספרייה וחברי סגל אקדמי, חוקרי השואה. המפגש האינטימי איפשר למשתתפים להכיר את ג'ניפר באופן אישי ולהבין ממנה פרטים אודות עברה, כפי שהם מפורטים בספרה "אמון-סבא שלי היה יורה בי".
מפגש בספרייה
יום העיון שהחל כשעה אחר כך, היווה את שיא ביקורה של הסופרת, כאשר קהל של 350 איש היגיע ביום גשום במיוחד, כדי לשמוע ולהתרשם.
המפגש באודיטוריום הכט
לאחר הרצאתו הוזמנה ג'ניפר לבמה יחד עם פרופסור הדס ויסמן, מהחוג ליעוץ והתפתחות האדם בפקולטה לחינוך והתכנית הבינלאומית לתואר שני בלימודי השואה, שראיינה את ג'ניפר טגה ושאלה שאלות אודות הספר המרתק והדמויות הכל כך שנויות במחלוקת של אמה, סבתה וסבה. אט אט נפרשה בפני הקהל מסכת האירועים המרגשים והמפותלים של פרשת חייה של הסופרת, כשהיא מגלה פתיחות רבה, רגישות רבה והרבה קסם אישי.
לסיום יום העיון הוזמנה לעלות לבמה ניצולת שואה הגברת רינה בירנהק שעומדת בקשר עם ג'ניפר מאז שיצא הספר לאור לראשונה בגרמניה. רינה הכירה פנים מול פנים את אמון גת, סבה הידוע לשימצה של ג'ניפר והוא חס על חייה בתמורה לשני גורי כלבים שהיא מסרה לו. רינה שיתפה את סיפורה המרגש עם הנוכחים ודומה שאף עין לא נשארה יבשה.
ג'ניפר טגה
נשאו דברים וברכו: פרופסור יוסי ציגלר, הראש האקדמי של הספרייה, פרופסור אריה כוכבי, ראש המכון לחקר השואה וראש התכנית הבינלאומית לתואר שני בלימודי השואה ומר אברם קנטור, עורך ראשי של ספרית פועלים. את האירוע הנחתה הגב' נעמי גרידינגר, סגנית מנהלת הספרייה.
יום העיון בפרט והביקור כולו נחל הצלחה רבה והספרייה גאה לעמוד מאחורי יוזמה תרבותית חשובה שכזו.
הכנת הסקירה: ריקי גרינברג, צילום: ג'ני כרמל
יום עיון לזכרו של יאיר דה מרקס
יום העיון נערך בהשתתפות בני משפחתו אשתו וילדיו, אורחים מן הקהילייה המידענית בארץ, נציגי מו"לים וספקי מידע וקונסורציום הספריות.
בני משפחתו של יאיר.
יאיר היה נכס מקצועי ואישי בספרייה. הוא עבד כאן יותר מ-20 שנה ואט אט פילס את דרכו והוביל את הספרייה לחדשנות בכל הנוגע לכתבי העת האלקטרוניים ומאגרי המידע המקוונים.
בתחילת יום העיון נישאו דברים מרגשים לזכרו של יאיר ע"י עובדי הספרייה, מנהלת הספרייה וד"ר גלי דה מרקס אשתו, שפתחה לכולנו צהר נוסף לדמותו המיוחדת כל כך של יאיר.
המשך יום העיון עסק בעיקר בפרוייקטים שיאיר היה מעורב בהם והתעניין בהם.
מר אורן וינברג כיום מנכ"ל הספרייה הלאומית ומנהל הספרייה שלנו בין השנים: 2005-2011 דבר על פרוייקטים בגישה פתוחה של הספרייה הלאומית.
גב' נטע ויסמן ראש תחום כתבי-עת בספרייה תיארה את פרוייקט כתבי-העת הישראלים ב-JSTOR פרוייקט משותף של JSTOR הספרייה הלאומית והספרייה שלנו שיאיר היה בין מקימיו.
גב' אבישג ברקן מחברת APEX תיארה בפני הנוכחים את התהליך המורכב של מעבר כתבי-העת הישראליים בפרוייקט JSTOR: "מנייר לפורמט אלקטרוני בשמונה שבועות"
גב' שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל-אביב דברה על הספרייה כמייצרת חוויה למשתמשים.
ד"ר סיגל שר, מלמ"ד שעבדה עם יאיר בצמידות תיארה את השיקולים אסטרטגיים וכלכליים בהסכמי תאגיד/מול"ים.
אורן וינברג, נטע ויסמן ואבישג ברקן
לאחר הפסקת צהרים וסיור בספרייה ניתנו שתי הרצאות על פרוייקטים לאורינות מידע הנערכים בספרייה שלנו:
ד"ר יהודית ברונשטיין מהחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה, תיארה את האתגרים בבניית קורס מתוקשב פרי עבודה משותפת של הספרייה וביה"ס להיסטוריה. ולסיום גב' קרן אלישע, אחראית צוות משפטים בספרייה דברה על אוריינות מידע לסטודנטים למשפטים שילוב הוראה מתוקשבת עם סדנאות מעשיות.
גלי דה מרקס.
לאתר יום העיון בו מופיעים מצגות הכנס ותמונות נוספות.: http://lib.haifa.ac.il/conferences
צילום: מרינה קאלאך וסורין סולומון
נוף ארצנו - מאוסף התצלומים של עזריה אלון
בימים אלה מוצגת בספרייה תערוכת צילומים מרהיבה ביופיה בשם "נוף ארצנו - מאוסף התצלומים של עזריה אלון" התערוכה בשיתוף גלריית הרוח הישראלית מוצגת ברחבת הכניסה לספרייה, בגלריית הרוח הישראלית ובגלריית המעבר ומעוררת עניין רב.
וכך נכתב אודות התערוכה : איש הטבע עזריה אלון מתבונן בעולם סביבו ומפרש אותו בכלים של חוקר ומאהב. הוא כותב, משדר ומצלם את ארץ ישראל כבר יותר משבעים שנה.
אוצרות הצילום של עזריה אלון נחשפו בשנים האחרונות כשהנגטיבים עברו סריקה דיגיטלית ע"י ספריית היודאיקה של אוניברסיטת הארוורד. עשרות אלפי תמונות בשחור לבן ומספר דומה של שקופיות צבע נחשפו על צג המחשב.
יום העיון נחל הצלחה רבה ונכחו בו כ-400 איש ביניהם תלמידים מבתי ספר תיכון בחיפה, חיילים, סטודנטים, חברי סגל, שותפים של עזריה אלון בתחנות חייו, משפחה והציבור הרחב.
בתום יום העיון הוזמנו המשתתפים לפתיחה החגיגית של התערוכה בספרייה במסגרתה אף צוין יום ההולדת של מר אלון, בעוגה גדולה שהוכנה ע"י צוות הספרייה.
תוכלו לצפות בתכני יום העיון ופתיחת התערוכה בערוץ היוטיוב של הספרייה וגם כאן:
יום עיון אסמ"י בכנסת
לאחר עמידה בפקקים האיומים בדרכנו לירושלים, ולאחר בידוק קפדני, נכנסנו סוף סוף לבית הנבחרים של מדינת ישראל. יום העיון נערך באולם ירושלים, באזור אולמי ועדות הכנסת.
תחילה סיירנו בספריית הכנסת. באולם הקריאה (הקטן) שתי עמדות מחשבים, ספרים שכתבו חברי הכנסת, דברי הכנסת, וישנן שתי קומות נוספות של מחסנים. הספריה פועלת בשיטת המדף הסגור. גם לספריה זו (בנוסף לספריה הלאומית) חלה חובת הפקדה של כל ספר אשר יוצא לאור בעברית. במחסני הספריה נמצאת כל העיתונות בפורמט דפוס מקום המדינה ועד ימינו ומצב העיתונים נשמר בצורה כל-כך טובה, כך שהספרייה הלאומית משתמשת בהם לפרויקט הסריקה.
המשכנו בסיורנו ברחבי הכנסת. ראינו תערוכת צילומים של דוד רובינגר, סיירנו בטרקלין שאגאל וקיבלנו הסבר על שטיחי שאגאל והפסיפס שלו, ועל יצירות אמנות נוספות. את הסיור חתמנו בביקור באולם המליאה, שם צפינו בדיון שהתקיים באותה עת. חזרנו לאולם שבו התקיים יום העיון, להרצאתה של ד"ר רבקה מרקוס, מנהלת ארכיון הכנסת, אשר סיפרה על תהליך הדיגיטציה שעובר הארכיון. נדהמנו לשמוע שחלק גדול מהארכיון עדיין אינו נגיש לקהל הרחב.
לאחר מכן עורכת דברי הכנסת, דבורה אביב"י, סיפרה לנו על עבודתה. תחומי אחריותה הם: עריכה ומפתוח של ישיבות המליאה ושל מסמכי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עריכת מסמכים של מחלקות הכנסת השונות, התקנת הצעות חוק המוגשות לקריאה ראשונה, ייעוץ בענייני לשון ומפתוח והשתתפות בקביעת המדיניות בתחום ניהול הידע במסגרת חטיבת המידע.
לאתר הכנסת
הכנת הסקירה: ליאת שלאל.
מושב הספרייה בכנס טלדן: INFO 2013
מזה שנים רבות מארגנת הספרייה יום עיון בכנס המידע - "טלדן" ומבקשת להביא באמצעותו לקהל המשתתפים חידושים והיבטים מגוונים בנושא עולם הספריות ותרבות המידע.
השנה פנינו להעברה חזותית של התכנים, לתכנים האור-קוליים והחזותיים ולישומם בספרייה במוזיאון ובערש התרבותי והמחקרי בכלל.
במושב נדון בין השאר על מקום הטקסט בעידן ההעברה החזותית, נתאר קורס מתוקשב שנבנה בספרייה באמצעות סרטונים, אוספי וידיאו ותמונות ונדבר על הערך החינוכי חברתי של תיעוד וקולנוע תיעודי בפרט.
בחלקו השני של יום העיון יושם דשג על נושא האינפוגרפיקה: המחשה חזותית של מידע, באמצעות איורים, תרשימים, תצלומים.
להתראות ביום רביעי 8.5.2013 בכנס המידע 2013
יום העיון "ספרייה בדקה ויותר..." פעולות יישוג בספרייה
משתתפי הכנס. לתמונות נוספות
ב-28.1.13 ערכה הספרייה את יום העיון: "ספרייה בדקה ויותר..." פעולות יישוג (outreach) בספרייה לאתר יום העיון.
יום העיון הדגיש את חשיבות מיתוג ויישוג הספרייה למגוון הקהלים והוצגו בו כמה כלים ושיטות עבודה אפקטיביות בנושא זה. הודגמו הפקות שונות הנערכות בתוך הספרייה (לדוגמא: סרטוני "ספרייה בדקה"). דרכי העבודה, גיבוש הצוותים והרעיונות ומימושם בפועל.
נדון תהליך הפקת התערוכות המוצגות בחלונות הספרייה, החל מהיוזמה להקמתן ועד העלאת התצוגות. הוזכרו שיתופי פעולה של הספרייה עם גופים חיצוניים כמו הוצאת הספרים וקברניטי וויקיפדיה.
במסגרת תהליך העבודה הוצג גם הרציונל לפעולות היישוג שמתבצע כהמשך לתהליכי הבקרה וההערכה המבוצעים בספרייה.
יישוג נוסף שהוצג היה בתחום שיתוף פעולה עם האקדמיה בדמות קורס וירטואלי מלא שנכתב, מנוהל ונבדק ע"י מידענים מצוות הספרייה. בהמשך להרצאה שניתנה על רציונל תכנון המבנה ועמדות השירותים בתוכו, הוזמנו המשתתפיםלסיור בקומת הכניסה החדשה של הספרייה ובאגף החדש שלה.
כ-150 ספרנים ומדיענים ממקומות שונים בארץ השתתפו בכנס וההדים שהתקבלו היו חיוביים. אנו שמים פעמינו לימי העיון הבאים...
לעיונכם מצגות יום העיון. המצגות נמצאות גם באתר יום העיון לטובת קהיליית הספרנים והמידענים כולה.
ספרים מדברים – שת"פ של הספרייה עם הוצאת הספרים של האוניברסיטה - גב' שרון חנוכה, מנהלת הוצאת הספרים
מימין לשמאל: ג'ני כרמל, רונית סגל, נעמי גרידינגר וריקי גרינברג
הכנת הסקירה: ריקי גרינברג צילום: מיכאל פרובורוטסקי הכנת אתר הכנס: מרינה קאלאך
במהלך יום העיון נחשף הסרטון השלישי בסדרת "ספרייה בדקה" אנו מצרפים אותו גם כאן: